אידה נודל

אידה נודל נולדה בשנת 1931 ברוסיה, והייתה ממסורבי העלייה הבולטים במאבק בשלטון הסובייטי.בגיל שלוש עברה אידה להתגורר עם משפחתה במוסקבה. לאחר "מבצע חתונה" לחטיפת מטוס רוסי על ידי פעילים ציונים בשנת 1970, התעוררה מודעותה של אידה לפעילות ציונית, למרות שהפרשה הביאה להחמרה ביחס השלטון כלפי יהודי ברית המועצות. בשנת 1971 הגישה אידה בקשה לצאת מהארץ, והבקשה נדחתה. בשנים הבאות, המשיכה אידה להגיש בקשות חוזרות ונשנות, ללא הצלחה. בעקבות ניסיונותיה לעזוב את ברית המועצות, היא אף פוטרה מעבודתה בשנת 1972, השנה בה קיבלה אזרחות ישראלית. אידה עסקה בהתכתבות עם חבריה לתנועה הציונית ששהו במאסר, שלחה להם ספרים, מזון ותרופות ואף עתרה בשמם וייצגה אותם מול השלטונות. בנוסף, השתתפה אידה בהפגנות ובפגישות עם נציגים זרים שהגיעו לברית המועצות, במטרה לחשוף את מצב היהודים והפרת זכויות האדם בפני העולם כולו. הרשויות התנגדו לפעולותיה של אידה, ולכן היא נחקרה מספר פעמים על ידי הק.ג.ב, שעקב אחר מעשיה. ביוני 1978 פנתה אידה בבקשה נואשת לעלות לישראל ולהצטרף אל אחותה ומשפחתה החיים שם, אך נלקחה למעצר והואשמה בחוליגניזם. היא נשפטה לארבע שנות מאסר בגלות, בכפר קריבושיינו שבסיביר.בתקופת המאסר, הפכה אידה לסמל מסורבי העלייה, וסיפורה זכה לתשומת לב רבה ברחבי העולם. מנהיגים כמו מרגרט תאצ'ר ורונלד רייגן, יחד עם ידוענים כג'יין פונדה וליב אולמן, פרסמו את סיפורה ופעלו למענה.אידה שוחררה ממאסר בשנת 1982 ונאסר עליה לשוב למוסקבה. מעט לפני שחרורה, יצא לאקרנים הסרט "להתראות מוסקבה" של הבמאי האיטלקי מאורו בולוניני, בו גילמה השחקנית ליב אולמן את דמותה.ב-15 באוקטובר 1987 עלתה אידה לישראל. ספרה "אור בחשכה" ראה אור בשנת 1990 באנגלית, ותורגם לעברית ולאיטלקית. בשנת 1992, הקימה אידה את ארגון "אם לאם", לקידום החינוך בקרב ילדי העולים מרוסיה.