וולף זלמנסון

וולף זלמנסון נולד בשנת 1939 בריגה שבלטביה והיה פעיל ציוני.
וולף גדל בבית בו ספג את ערכי היהדות, למד על תולדות היהודים ואת השפה העברית. בנוסף, נהג להאזין בקביעות לשידורי ישראל ברדיו. בשנת 1963, השתתף וולף יחד עם חבריו בהקמת אנדרטה ברומבולי, להנצחת 38 אלף יהודים שנהרגו במקום במהלך מלחמת העולם השנייה. יחד עם חברי הקבוצה, הגיע למקום מדי פעם כדי לנקות את האנדרטה, אך השלטונות ניסו למנוע פעילות זו, שראו כפעילות עוינת. אביו של וולף אף קיבל מכתב אזהרה מהק.ג.ב, בו נדרש להציל את ילדיו לפני שיהיה מאוחר. למרות זאת, וולף המשיך להתכנס עם חבריו ברומבולי, שם נהגו לקרוא שירים עבריים ולשתף זה את זה בחלומם לעלות לישראל.
בשנת 1970 השתתף וולף ב"מבצע חתונה" המפורסם לחטיפת מטוס אזרחי, כדי להסב את תשומת הלב העולמית למצב היהודים הקשה ברוסיה, ולחוסר יכולתם לעזוב את ברית המועצות. המבצע נכשל, והחבורה נעצרה לפני העלייה למטוס.
וולף, שהיה אז קצין בדרגת סרן בצבא הסובייטי, נשפט בפני בית משפט צבאי והואשם בבגידה במולדת, בניסיון עריקה מהצבא ומברית המועצות, ובהחזקת חומר ציוני. וולף לא הביע חרטה על ניסיונו לברוח ונידון לעשר שנות מאסר, אותן ריצה במחנה הכפייה פרם שבאורל.
למרות כישלונו, "מבצע חתונה" עורר תשומת לב בינלאומית לנושא היהודים בברית המועצות ולהפרה המתמשכת של זכויותיהם, וכך פתח את השערים לגל העלייה לישראל בשנות השבעים. בשנת 1972, שלח וולף מכתב לשלטונות ברית המועצות, בו ביקש לשלול את אזרחותו הסובייטית. הוא ניצל את תקופת מאסרו כדי ללמוד וללמד עברית ואת תולדות עם ישראל, ואף הבריח מכתב שכתב בעברית לחברי קיבוץ דגניה ב', בו הביע את רגשותיו הציוניים, את נאמנותו לישראל ואת ציפייתו לעלות ארצה.
באפריל 1979 שוחרר וולף בעסקה שכללה שחרור שני מרגלים סובייטים שנתפסו בארה"ב תמורת שבעה מאסירי ציון. מיד עם שחרורו, עלה לישראל. בארץ הוא התגייס לצה"ל ועבד כמהנדס מכונות בתעשייה האווירית.