צפניה קיפנס

צפניה קיפניס נולד ב-1905 באזור ז'יטומיר, למד בגימנסיה בעברית. מאז נעוריו היה חבר בתנועה היהודית, מארגן ועדות הגשומר הצעיר והגחלוץ באוקראינה. בגיל 18 נכלא על ציונות. מאוחר יותר, בהיותו אמן, חיבר את כל יצירתו לחיים היהודיים, עבד בתיאטרונים יהודיים ובבתי הוצאות רבים - קייב, חרקוב, בירוביג'אן, מוסקבה, חברובסק, מינסק... לאחר שעבר את שנות המלחמה ממינסק לברלין, עזב את הצבא ב-1946 בדרגת סרן עם הרבה פקודות ומדליות. לאחר קום מדינת ישראל הפכה העלייה למטרה של חייו. קיפניס לא היה סרבן - הוא היה מורה להיסטוריה יהודית, לשון, תרבות, ספרות ומסורות עממיות עבור פעילי העלייה; הונפקה לו ויזה תוך מספר חודשים, וב-29 בנובמבר 1972 אף הורשה לנסוע לברסט. ובגבול הורידו אותו מהרכבת ולקחו אותו לכלא החקירות של מינסק ק.ג.ב. הוא בילה שישה חודשים בבידוד. האישום: "יצירה והנהגה של ארגון ציוני אנטי-סובייטי מחתרתי". בלחץ הקהילה הבינלאומית, החקירה הופסקה. קיפניס הגיע לישראל ב-13 ביולי 1973 בגיל 67. ב-26 באפריל 1982 נפטרה זפניה קיפניס מהתקף לב. מקור: הספד במגזין Krug #258, 26 במאי 1982. מידע מסופק על ידי ארנסט לוין.