יבגני ליין

יבגני ליין נולד בברית המועצות בשנת 1939, והיה פעיל ציוני בלנינגרד.
ביולי 1978 הגיש יבגני בקשה לעלייה לישראל. מכיוון שהיה דוקטור למתמטיקה, נענה יבגני בסירוב בטענה כי "לברית המועצות אין טעם לספק מקצוענים למדינה העוינת ישראל". כתגובה לבקשתו לעלייה, פוטר יבגני מעבודתו.
בין השנים 1989-1978, דירתו של יבגני בלנינגרד הפכה לבסיס לפעילות יהודית וציונית בעיר. חברי הקהילה היהודית התאספו בדירה לסמינר בהיסטוריה יהודית, לחגיגות "פורים שפיל", ללימודי עברית, לפגישות של מסורבי עלייה עם שליחים שהגיעו מחוץ לברית המועצות ועוד. יבגני הפיץ ספרי לימוד עברית, העביר מידע לארץ על פעילות השלטון נגד הציונים, כתב מכתבי מאבק והשתתף בהפגנות למען העלייה.
יבגני נעצר במהלך פיזור הסמינר היהודי במאי 1981, בעקבות פרסום מאמרו "סטטיסטיקת הסירוב לעלייה בעיר לנינגרד", וכן בשל הרצאה פומבית שנשא לרגל חגיגות 33 שנה לעצמאות ישראל. הוא נלקח לחקירה בבית הסוהר "קריסטי", בו שהה עם עבריינים פליליים. בחקירתו, יבגני לא הודה בדבר ולא קיבל זכות לפנייה לעורך דין או למשפחה. הוא ניצל את משפטו למחאה נגד רדיפת מסורבי העלייה, ונידון לשנתיים מאסר בעבודות כפייה.
יבגני נשלח לסיביר בקרון לאסירים, בתנאים איומים, ועבר דרך בתי סוהר בסבירדלובסק ואצ'ינסק. לאחר שהגיע למחנה לעבודות פרך, מאבקם של ארגונים היהודיים ועורכי דין במערב החל להשפיע על השלטונות, ועונשו הומר מעבודות כפייה במקומות מרוחקים לעבודה במקום מגורים. יבגני שב ללנינגרד, שם ועדה לפיקוח על אסירים שלחה אותו לעבוד כמסיק במחלקת דוודים. עד תום ריצוי עונשו במאי 1983, איבד יבגני את שיניו ואת שמיעתו.
לאחר שחרורו מהמאסר, יבגני ייעץ בנושא התנהגות הולמת בבתי סוהר בסביבה עוינת – פלילית ואנטישמית. בשנת 1983, כהוקרה על פעילותו הציונית, קיבל יבגני תעודת אזרחות ישראלית, ובשנת 1988 הוזמן למוסקבה לייצג את מסורבי העלייה מברית המועצות בפגישה עם רונלד רייגן, שהיה אז נשיא ארה"ב.
בינואר 1989, לאחר 11 שנות מאבק על זכויות היהודים לעלייה, הגיע יבגני ארצה. בישראל כיהן כמרצה למתמטיקה באוניברסיטה העברית.