ראולד זליצ'ונוק

רואלד (אלק) זליצ'ונוק נולד בברית המועצות בשנת 1936 והיה פעיל בתנועת המאבק הציונית בלנינגרד, מתחילת שנות השבעים ועד סוף שנות השמונים.
רואלד, מהנדס חשמל בהכשרתו, עבד במכון לאקוסטיקה תת-ימית בלנינגרד (סנט פטרסבורג כיום) והיה בעל סיווג בטחוני בדרגה שנייה. בשנת 1975 עזב זליצ'ונוק את עבודתו על מנת להסיר מעליו את הסיווג הביטחוני ולהגיש בקשה לעלות לישראל. עבודתו החדשה, במכון הציטולוגי שליד האקדמיה למדעים בלנינגרד, לא דרשה סודיות. במקביל לבקשה לעלייה ארצה, החל ללמוד עברית באולפן מחתרתי.
בשנת 1978 נדחתה בקשתו של רואלד לקבל אשרת יציאה למטרת עלייה, בתואנה של סודיות. באותה עת, החל ללמד עברית באולפן שקיים בביתו. בהמשך קיבל סירובים נוספים לעלייה עקב "קרבה בלתי מספקת". רואלד היה מן הפעילים הבולטים בקהילת מסורבי העלייה בעירו, ואף עמד בראש סמינריון מדענים מסורבי עלייה.
בין פעילויותיו של רואלד בתקופת הסירובים: השתתף בהוצאת כתב עת מחתרתי ציוני בשם "LEA – אלמנך יהודי לנינגרד", היה חבר בוועד המרכזי של אגודת הידידות בריה"מ-ישראל, ופעל לחיבור, להפצה ולהחתמה של עצומות בנושאי זכויות אדם ומצב אסירי ציון ומסורבי העלייה, שהופנו לשלטונות המקומיים ולגופים במערב. פעילותו הפכה אותו קרבן למעקבים, ציתותים, הטרדות וחקירות של הק.ג.ב, שערכו חיפוש בביתו והחרימו את חומרי לימוד העברית שהיו ברשותו.
בשנת 1984, קיבלו רואלד ורעייתו אזרחות ישראלית. בשנת 1985 הוא נאסר בעקבות פעילותו הציונית ושהה בבתי סוהר ובמחנות עבודה, עד לשחרורו בשנת 1987. גם לאחר שחרורו, קיבל סירובים נוספים לעלייה לישראל, עד שבשנת 1988 הוסרה הסודיות שלו והוא קיבל היתר יציאה מברית המועצות. בינואר 1989 עלו זליצ'ונוק ורעייתו לישראל.